שאלה קשה, אני חושבת שהייתי מגדירה את עצמי כגיטריסטית ופסנתרנית פסיכית שאוהבת לשיר ולנגן, מציירת לפעמים וכותבת שירים רק כשמתחשק, אבל בין כל אלה.. היא בסך הכל נערה בת 14 שמצאה את עצמה יום אחד פשוט כותבת בדף אינטרנט , כאשר כל העולם יראה , באנונימיות מוחלטת, את החיים שלה, את מי שהיא, ואת הדעות המשונות שלה, כי תכלס לא לכולם קל ממש לקבל את הדעות שלי בכזו קלות. ואלו שכן? אני מעריצה את האישיות שלהם ומי שהם. יש לי אח אחד בן 10 הילד הזה מדהים.. הוא באמת יקבל אותי לא משנה מה אני יעשה לו... וגם אני אותו. ההורים שלי ? הם ההורים הכי טובים שאפשר לבקש.. לא משנה מה אני עושה להם הם תמיד יעשו הכל רק שיהיה לי טוב. לא הייתי יכולה לבקש יותר טוב מזה. החברים שלי? הם לא חברים שלי.. הם משפחה... הם חלק ממני.. אין לי מושג אם באמת הייתי מחזיקה בעולם הזה מעמד בלעדייהם. אז מה רע לי בחיים? כלום. אז למה את פה בבלוג? לחלוק את הדעות הלא רגילות שלי עם שאר היקום בתקווה שמישהו יבין אותי.

•  להופיע בארץ ובעולם
•  להצליח עם המוזיקה שלי
•  להלחין שיר שלי
•  להמשיך להיות מוזיקלית
•  להכיר אנשים חדשים
•  להגיע לרמה של three days grace
•  לשיר שיר רוק עם נגנים מדהימים
•  לשמוח מהחיים
•  להמשיך לכתוב בבלוג
•  לא להגיע למצבי רוח קיצוניים

מוזיקה זה הדבר הכי טוב שנברא.. בואו נודה באמת.
מוזיקה זה הדבר הכי עוצמתי שקיים בעולם הזה, זה טלטל כל כך הרבה אנשים, זה שינה כל כך הרבה אנשים, זה דבר חזק, זה שולט בך, במצבי רוח שלך, זה משפיע על מי שאתה ועל המחשבות שלך , זה נוצר אמנם בידי אדם, אבל זה שולט באדם.
הינה למה כשאני אהיה גדולה אני אעסוק במוזיקה, אני רוצה לטלטל אנשים, לשנות מצבים, לחזק , לעודד, לרגש, להשפיע על אנשים, להיות מקור ההשראה שלהם.